המטרות העיקריות של בדיקת זרחן אדום כוללות קביעת התוכן המדויק של זרחן אדום בחומר, הערכת הטוהר הכימי והרכב הטומאה שלו, ואימות יציבותו בתנאי סביבה ספציפיים. טכנולוגיות בדיקה של זרחן אדום מיושמות באופן נרחב במגזרים כגון מוצרי אלקטרוניקה וחשמליים, חומרי בנייה ומוצרים מעכבי אש,-ייצור כימיקלים והגנת הסביבה ובריאות תעסוקתית.
בדיקה כוללת בדרך כלל פרמטרים מרכזיים כגון קביעת תכולת זרחן אדום, הערכת טוהר, בדיקת יציבות תרמית וניתוח שאריות ורעילות. הנהלים חייבים לעמוד בסטנדרטים מקומיים ובינלאומיים מוסמכים, כולל GB/T 20972-2007 של סין, ISO 17234-1:2020, ASTM D5485-2016 (ארה"ב) ו-EN 71-3:2019 (EU).
טכניקות בדיקה נפוצות כוללות-ספקטרוסקופיה של קרני XRF (XRF), כרומטוגרפיה נוזלית בביצועים גבוהים (HPLC), אנליזה תרמו-גרבימטרית (TGA), ספקטרומטריית מסה פלזמה בשילוב אינדוקטיבי (ICP-MS) ו-TGCMS-GCMS עם מקף- (תרמוגרבימטריה-ספקטרוסקופיה אינפרא אדום-כרומטוגרפיית גז/ספקטרומטריית מסה). טכנולוגיית GC/MS עם מקף TG-IR-מאפשרת ניתוח איכותי וכמותי מהיר של מעכבי בעירה זרחן אדום בפולימרים; לדוגמה, תכולת הזרחן האדום הממוצעת בדגימות PA6 נקבעה כ-35,695 מ"ג/ק"ג, עם שגיאה יחסית של 2.0%.
